תקנה 34 א לתקנות קופות הגמל

מעביד יקר,

תקנה 34 א לתקנות קופות הגמל היא התקנה שמאפשרת לעובד שסיים לעבוד במקום העבודה, להשאיר את הכספים הנזילים שמקורם בפיצויים ותגמולים בחשבונו.

כאשר אנחנו חושבים על הפנסיה שתהיה לעובד, אנו רואים חשיבות קריטית בכך שהעובד לא ימשוך את הכספים, וישאיר את הכספים בתכנית עד גיל הפרישה.
ברור לגמרי שמשיכה של הכספים לפני גיל הפרישה תגרום לעובד לפרישה עצובה.

לפי החקיקה והתקנות שחוקקו לאחרונה רואים גם המחוקק והרגולטור את החשיבות הנ"ל, ופועלים ברמה העקרונית בהתאם.

לא כך המצב לצערינו בעקבות תיקון 3.
לפי תיקון 3 כל הפקדה חדשה הינה הפקדה בתכנית קצבה החייבת במס בעת היציאה מהתכנית.
הפיקוח על הביטוח הוציא הנחייה לפיה עובד שמייעד לקצבה את הפיצויים החייבים במס ומשאיר את כספי הפיצויים הפטורים בתכנית הפנסיונית שלו, רואים בפעולה זו הפקדה מחדש של הכסף, ולפיכך הכסף יהיה כפוף למיסוי לפי קצבה בעת משיכתו בעתיד.
למעשה קיימת כאן סכנה של הפיכת נטו לברוטו.
פורום מנהלי ההסדרים , פנה לשלטונות בבקשה לשינוי, אולם נראה בשלב זה, כי ההנחייה תקפה.

לפיכך, אנחנו ממליצים לכל עובד שעוזב את העבודה לשקול בין 2 חלופות:

1. רצף פיצויים : דחיית כל נושא הפיצויים והמיסוי עליהם, לתום העבודה אצל המעביד הבא.
   ברצף פיצויים אין אפשרות למשיכה של סכום פטור כלשהו מהפיצויים.
2. ייעוד לקצבה של הכספים החייבים במס + העברת כספי הפיצויים הפטורים מהתכנית הפנסיונית לתכנית חלופית, תכנית שבה יהיה מס רק על רווחי ההון, בשיעור של 20% מהרווח.
   ע"י פעולה זו אנו לא פוגעים בפנסיה המתוכננת, ונמנעים מתשלום מס.